|
בית משפט השלום בת"א קבע לאחרונה בפסק דין שנתן כי משום שבנק
לא דאג ליידע את הלווה בדבר החוב המתמשך והמצטבר שנבע מפיגור בהחזרי
ההלוואה, ניתן לייחס לו 'אשם תורם', כלומר הבנק אחראי לחלק מההפרשים
בסכומים שניגבו בגין הריבית שעל ההלוואה בתנאיה המקובלים לריבית הפיגורים.
בחודש מאי בשנת 1998 הגיש בנק לפיתוח תעשיה תביעה בסך כ - 30 אלף שקל נגד
חברת סי.א.פי תעשיות יציקה ונגד בעליה. זאת בגין יתרת חוב בשתי הלוואות אשר
ניתנו לחברה בחודשים ינואר-פברואר בשנת 1993. בעלי החברה טענו כי עד חודש
יוני 1996 בוצעו ההחזרים על חשבון ההלוואות באמצעות העברות בנקאיות והפקדת
|
שיקים וכי בחודש אוקטובר 1996 נענה הבנק לבקשתם לבצע את יתרת החזרי
ההלוואות באמצעות הפקדת 16 המחאות עתידיות על סך 6,000 שקל כל אחד (לכיסוי
ההלוואה), משוכים על חשבון העו"ש של החברה בבנק. במשך 16 החודשים שבהם נפרעו
ההמחאות, חייב הבנק את התשלומים השוטפים בריבית פיגורים. כל זאת מבלי שדאג ליידע את
החברה בדבר החוב המתמשך והמצטבר. עובדה זו הביאה את ביהמ"ש למסקנה כי ניתן ליחס
לבנק 'אשם תורם' ביצירת החוב בגובהו הנתבע. ביהמ"ש קיבל את חישובי חברת
מ.א. בקרה וניהול בע"מ
העוסקת בניתוח חשבונות בנקים, וקבע כי יתרת החוב נכון ליום הגשת התביעה תעמוד רק
על שליש מהסכום הנתבע.
|
